ההיסטוריה של אופציות בינאריות

מסחר באופציות בינאריות (Binary Options Trading) המכונות גם אופציות דיגיטאליות (Digital Options Trading), הוא סוג מיוחד של מסחר באופציות בו נרכש חוזה בעל שתי תוצאות סופיות אפשריות בלבד: לסיים בתוך הכסף או מחוץ לכסף המבוסס על האם מחיר הנכס עלה או ירד ובהתאם לתחזית של הסוחר.

המסחר באופציות בינאריות קיים כבר הרבה מאוד זמן, אבל בעבר הוא התבצע במה שמכונה מסחר “מעבר לדלפק” (Over the Counter) ללא פיקוח או רגולציה מסודרת. בשנת 1973 הוקמה “בורסת האופציות של שיקגו (Chicago Board of Options Exchange – CBOE)“  על-ידי בורסת שיקאגו למסחר ((Chicago Board of Trade – CBOT שהיא בורסת החוזים העתידיים הוותיקה בעולם שנוסדה כבר בשנת 1848. בכך נוצרה פלטפורמה מוסדרת באמצעותה ניתן היה לסחור באופציות (אופציה=חוזה עתידי המאפשר קניה או מכירה של נכס מסוים עד ובתוך תאריך פקיעה מוגדר  במחיר שנקבע). ה- CBOE היה בעצם סביבת המסחר באופציות הראשונה וגרם לכך ששווקים רבים אחרים הוסיפו את האפשרות למסחר באופציות בכלים הפיננסיים המוצעים על-ידם. בורסת האופציות  של שיקאגו נשארה הגדולה ביותר בעולם עד היום.

במהלך השנים גדלו התקנות והורחב הפיקוח ובכך הפכו עסקאות באופציות למהימנות ביותר. ב- 1973 הוקם הגוף המכונה  Options Clearing Corporation – OCCבכדי להבטיח כי הסוחרים אכן מוכרים ו/או קונים את אשר אמרו. אי עמידה בכללים של ה- OCC הביאה לכדי חרם ונידוי זמני ולעיתים לצמיתות של הגוף המפר.

אופציות בינאריות היו הרחבה של המסחר באופציות, באמצעות מנגנון אקזוטי כדי ליצור אפשרויות מסחר פשוטות יותר, שקופות יותר ופחות ספקולטיביות. למרות שהתפיסה של מסחר באופציות בינאריות פוחתה די מוקדם,  הן נתפסו כמכשיר פיננסי פשוט  ונסחרו כאופציות של “מעבר לדלפק” במשך שנים רבות.  כתוצאה מכך, לא היה קיים להן שוק נזיל, ולא הייתה רגולציה כלשהי על המסחר בהן. האופציה הבינארית המודרנית, הנרכשת בפני עצמה על-ידי הסוחרים כיום, הייתה חסרת תקדים ואופציות בינאריות נרכשו רק כחלק קטן של חוזה מורכב יותר.

בשנת 2007 ה- OCC העלתה הצעה לשינוי החוק כדי לאפשר לאופציות בינאריות להיסחר בשווקים העיקריים. בתחילת שנת 2008 ה-SEC (רשות ניירות הערך האמריקאית) אישרה את שינוי החוק ולמעשה הכשירה בצורה חוקית לשווקים פיננסיים להציע חוזים על אופציות בינאריות ולסחור בהם. בחודש מאי של שנת 2008 הבורסה האמריקאית לניירות ערך הפכה לראשונה שמציעה אופציות בינאריות באופן ציבורי , וה- CBOE בעקבותיה במהלך חודש יוני של אותה שנה.

האופציות המוצעות על-ידי שני גופים אלו הן מוגבלות מאד בהשוואה לאופציות הבינאריות המוצעות ונסחרות על ידי הסוחרים באתרי המסחר המקוונים. לדוגמה, ב- CBOE סוחר יכול לקנות אופציות בינאריות על שני מדדים בלבד- מדד התנודתיות CBOE וה- S&P 500. וגם על אלו, רק חוזי רכש (Call Options) מוצעים.

בשנים האחרונות, עם ההתרבות של כלים מקוונים ופלטפורמות מסחר אינטרנטיות משוכללות, המסחר באופציות בינאריות הפך פופולארי מאוד. בשונה מסוגי האופציות הבינאריות המוצעות באמצעות השווקים המרכזיים והיותר מוסדרים, מסחר מקוון באופציות דיגיטאליות מאפשר היצע מגוון ורב יותר של נכסי הבסיס,  גמישות רבה יותר בהיצע שערי הפקיעה וזמני הפקיעה של החוזים. מאז שנת 2009 הפכו אלו פופולאריים מאוד בקרב הסוחרים כדרך בטוחה יותר לשלוט ברמת הסיכון במסחר באופציות.